השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם
צור קשר
רחל המשוררת בעיניה של מנכ"לית קבוצת Tefen
מלי ביצור פרנס, מנכ"לית חברת ייעוץ בינלאומית המתמחה בייעוץ ניהולי ואסטרטגי על גיבורת ילדותה – רחל המשוררת, מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת
רחל – סמל ציוני או סמל תרבותי ?
- גם וגם וזו הסיבה שאני כל כך מתחברת אליה ומחשיבה אותה כדמות מופתית. לכאורה היא אישה טיפוסית שמאוהבת ונסמכת על אחר אבל למעשה היא בעלת עוצמה וכישרון רב ופשוט. דווקא הפשטות הזו שלה היא שמקסימה כל קורא. החן התרבותי ברחל הוא שכולם יכולים למצוא את עצמם בשיריה. יש בהם יופי פיוטי ומיעוט מילים יחסי ועדיין הם מורכבים, מסובכים ומסועפים ויכולים להיות להם כמה פרשנויות או משמעויות.
- מעבר להיבט התרבותי העממי, רחל היא גם אייקון וסמל ציוני משמעותי. אהבתה וחיבתה לארץ ישראל, לאדמתה, לכנרת ולדגניה האהובים עליה, החיבור לעולם החקלאות הינם סמל של התרבות היהודית של צנעה ופשטות שיש בהם הוד והדר. היא מסמלת בעיני את ישראל של פעם, עד כדי כך ששירי אהבתה לגברים דומים באופן מפתיע לשירי אהבתה למולדת ולרגבי האדמה.
- היות שכך בעיני רחל היא בין הדמויות הבודדות שהן סמל כפול ומוביל בשתי הקטגוריות.
שירי רחל התחבבו בזמנו על הכלל היות שהצטיינו בפשטות הבעתם ובלשונם הקולעת ואילו היום בהשוואה למלל המושמע בגלי האתר נדמה שלא כך. האמנם ?
- השוואה בין שירים ולחנים של ימינו לקלאסיקת היצירות של רחל-אברהם חלפי, אלתרמן ואחרים איננה הוגנת. היום השירים מלווים בליריקה פופלרית ומטרתם היא לקלוע לטעמו של רוב הציבור ולהיכנס למצעד הפזמונים (שזו מטרה ראויה).
- אולם ברור לחלוטין משירי רחל שהיא בכלל לא כיוונה להמון. הקלאסיקות שלה נכתבו מנימי נימיה, כאילו חובה עליה לכתוב. יש עדויות שרחל כתבה חלק משיריה במשיכת קולמוס אחת. לא היה לרחל רצון (וניתן לראות זאת גם בתולדות חייה) להרשים, להתייפייף ולהתחבב על אחרים אלא לדבוק באני הפנימי שלה בעוצמה ובנחישות. בגלל הפשטות והישירות, שיריה לא תמיד מלאים במילים מפוארות ומורכבות אלא מבטאים באופן טבעי ופשוט את תחושותיה שלה.
- עובדה היא ששיריה של רחל עדיין מוכרים וחלקם עדיין מושמעים בלחן כזה או אחר. שיריה הם TIMELESS. אני חושבת שגם בימינו, דמותה מוכרת ונותרה ייצוגית והיא אף זכתה לשיר הולם "רחל המשוררת".
"את חולה ואנחנו בריאים. ולכן את צריכה לעזוב" – המילים שנאמרו לה בעת גירושה מדגניה. טובת הכלל לעומת טובת הפרט…או אכזריות לשמה ?
- באופן כואב סופן של שתי הגיבורות המוערכות ביותר מבחינתי- רחל המשוררת ושרה גיבורת נילי, דומה מאוד. האחת, רחל גורשה עקב מחלת השחפת בה חלתה ועל שרה גיבורת ניל"י הלשינו בתואנה שהיא מסכנת את ההמון. קטונתי מלשפוט את תחושות הקהילה ואת הסיטואציה בהווייתה אך אומר שאני מאמינה שניתן תמיד למצוא דרך שבה ניתן לגשר בין הדאגה לצרכי ההמון לבין הקרבת הבודד.
- לכאורה אפשר להבין את חריצת גורלו של הפרט היחודי, השונה, המוביל, זה ששומר בקנאות על דעותיו, שדינו הגליה, מוות או בהשלכה על ימינו- בידוד חברתי ואי קידום בהיררכיה. אבל אני חושבת שההפך הוא הנכון ואם הפרט הייחודי ויוצא הדופן יידע להנגיש את עצמו ואת עמדותיו לשאר האנשים, סכום החלקים יהיה גדול מן השלם.
- פה אני יכולה להתחבר גם מין ההיבט המקצועי שלי ולהגיד שזה מה שהופך בעיני יועץ, מסתם יועץ ליועץ מוביל ומשמעותי. היכולת להביא את נקודת הראות שלך, שלעיתים לא מקובלת ולא פופולרית ולהפוך אותה ללגיטמית ובעיקר משפיעה ומסייעת לזולת, יכולה לחולל מהפיכה ולהביא לשינוי האמיתי.
מהיכן לאישה בשנות השלושים. במצב בריאותי מורכב, נטושה מכלל קרוביה יש כוחות לקום בכל בוקר ולכתוב שירה כה מופלאה. או שהתשובה נמצאת בגוף השאלה?
- אני חושבת בראש ובראשונה שרחל היא סמל לניצחון החומר על הגוף. במשך שש שנים רחל למעשה כותבת וממתינה למותה. לדעתי ניתן לראות חלק מהשירים של רחל כצאצאיה, שיריה מהווים את משנתה והירושה הלא מודעת שלה לעולם. רחל היא ההוכחה לכך שהיצירתיות, החשיבה והתשוקה הינם מולדים ברובם וגם במצבים סופניים ובעמדת חולשה וניכור ברורים, האדם בזכותם זוכה למזור ולדרור ולו רק בחלומותיו ודמיונותיו.
- ישנם שירים רבים שאני מתחברת אליהם אבל השיר שאני מתחברת אליו יותר מכולם בתקופה האחרונה הינו, "בלילה בא המבשר"- "בלילה בא המבשר על מישכבי ישב, בלטו עצמות גוו אין-שאר, עמקו חורי עיניו. אזי ידעתי כי נשבר הגשר הישן, שבין אתמול לבין מחר תלו ידי הזמן. איים עלי אגרוף רזה, נשמע לי צחוק זדון: אכן יהא השיר הזה שירך האחרון!".
- שיר נבואה זה כידיעתה של רחל על מותה שלה, ריגש אותי מאז ומעולם ובעיקר לאחר מותה של אימי האהובה, לאה ביצור-נקר ז"ל וגורם לכולנו לחשוב, על הלא נודע. שיר זה מאשרר מבחינתי את הידיעה שבמעבר אל הלא נודע, ישנה מודעות ברורה אצל בן האנוש הקרב למותו. מרגש בעיני שלמרות שהיא יודעת שסופה קרב ובא, היא עדיין כותבת את שירה אפילו אם הוא השיר האחרון. זה אומץ ועוצמה יוצאי דופן מבחינתה-רחל אצילה וקלאסית, עד השנייה האחרונה של חייה בדומה לאימי הנערצת.
מה מביא אשת עסקים צעירה שעסוקה בייעוץ אסטרטגי לעולם העסקים להעריץ דווקא דמות שאין לה שום קשר לביזנס אלא המון רוח, יצירתיות, רגש, רומנטיקה ?
- בעיני דווקא יש קשר הדוק בין העולם העסקי לעולם הרוח. העובדה שאני יודעת להיות מצד אחד ביזנסוומן אסטרטיבית ומשימתית ולדפוק על השולחן כשצריך ומצד שני להיות גם רגישה ויצירתית ורומנטית- מאפשר לי להבין את הסיטואציה בצורה הכי טובה ולדעת איך לתקוף אותה. זה גם מה שמאפשר לי להתחבר לסוגים שונים של אנשים וגם להם להתחבר אלי, להניע עובדים, לשכנע לקוחות וכו'.
- אני חושבת שתוצאות עסקיות מיטביות והובלת ארגון להצלחה ולמצוינות, מגיעות בראש ובראשונה מחיבור לנפש, מחדוות היצירה, מהייחודיות, מהשונות ומהאינדיבידואליות של כל פרט בארגון. וזאת משנתי ואחד מהעקרונות הבסיסיים שלי בניהול: היה מי שאתה, אל תוותר על הייחודיות שבך כי זה מה שהופך אותך להיות הכי טוב שיש.
אפילוג
- תחלום כמו רחל – "כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום?".
- תכיר בזה שאתה שונה ואחר – "אינני תינוקת בין תינוקות אבל לא נגוז העצב וטרם הוסר האות".
- תשיג את ההישגים שלך בכל דרך "אם צו הגורל לחיות רחוק מגבולייך, תתניני כנרת לנוח בבית קבורתיך".
- מכל טעות, אובדן או הפסד תפיק לקחים (להוציא מהלימון את הלימונדה) "רק אשר אבד לי-קניני לעד".
- ותהפוך דבר לכאורה שלילי לדבר חיובי "צריחות שצרחתי נואשת כואבת בשעת מצוקה ואובדן היו למחרזת מלים מלבבת לספר שירי הלבן".