בואו להיות שותפים להובלת התעשייה הישראלית במסע אל Industry 4.0 המכון לייצור מתקדם, מיסודו של מנהל תעשיות במשרד הכלכלה, נועד להיות הכתובת המרכזית של מפעלי תעשייה, לצורך שיפור הפריון והתוצאות העסקיות באמצעות יישום טכנולוגיות מתקדמות, שיטות ניהול ותהליכי ייצור מתקדם. המכון הוא גוף ממשלתי, המופעל על ידי חברה שנבחרה לתת שירותי הקמה והפעלה, בבעלות משותפת של המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל, קבוצת Tefen ו-ESI קומטיגו. אנחנו מרחיבים פעילותנו, ומזמינים אתכן/ם להגיש מועמדות, ולהצטרף למאגר המאבחנות/ים והיועצות/ים אשר מבצעות/ים תהליכי אבחון, ייעוץ והטמעה במפעלי תעשייה, ומסייעים לתעשייה הישראלית להתקדם לעולמות ה-Industry 4.0.
אם אתם חיים תעשייה, מבינים תהליכים, ומחוברים לטכנולוגיה ולתפיסת המפעל החכם, ובמידה והנכן/ם עומדות/ים בתנאי הסף המצורפים, נשמח לשמוע ולהיפגש, ולבחון את אפשרויות שיתוף הפעולה. ממתינים לכם
בואו להיות שותפים להובלת התעשייה הישראלית במסע אל Industry 4.0 המכון לייצור מתקדם, מיסודו של מנהל תעשיות במשרד הכלכלה, נועד להיות הכתובת המרכזית של מפעלי תעשייה, לצורך שיפור הפריון והתוצאות העסקיות באמצעות יישום טכנולוגיות מתקדמות, שיטות ניהול ותהליכי ייצור מתקדם. המכון הוא גוף ...
הטכנולוגיה של 2020 סובלת מביקורת נוקבת, אבל בימים אלה אנחנו צריכים דווקא להודות על הטכנולוגיה המתקדמת שמאפשרת לרבים להמשיך לעבוד מרחוק, מבלי לפגוע בעבודה הרציפה
הטכנולוגיה של 2020 סובלת מביקורת נוקבת, אבל בימים אלה אנחנו צריכים דווקא להודות על הטכנולוגיה המתקדמת שמאפשרת לרבים להמשיך לעבוד מרחוק, מבלי לפגוע בעבודה הרציפה לכתבה המלאה: https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.8702595...
קבוצת הייעוץ Tefen ערכה סקר שבחן את מצב התעשייה בישראל. הסקר הופץ ל- 1500 בעלי תפקידים בתעשייה והשיבו עליו 500 מנהלים, כאשר 40% מהם בדרג יו"ר או מנכ"ל והיתר סמנכ"לים. בסקר השתתפו בעלי תפקידים מהתעשייה הביטחונית, קיבוצית, מתכת, הייטק, מזון ועוד. אלו הם 5 המדדים המרכזיים שעלו מתוך הסקר
מאת: מלי ביצור פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם
מצב התעשייה הישראלית וצפי ל-2030
התעשייה הישראלית המשיכה להידרדר גם ב-2019 ומסכמת עשור של התכווצות. אם בשנת 2010 הוקמו בישראל 43 מפעלים חדשים, הרי שבשנה החולפת הוקמו 2 מפעלים בלבד. לגבי העתיד – 56 אחוזים מהמנהלים בתעשייה סבורים שבשנת 2030 יהיה מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן וטכנולוגי לייצור מתקדם. כמעט שליש מהמנהלים חושבים שמפעלים רבים יעבירו פעילות למזרח אירופה וסין ורק 7.8 אחוזים מהם מאמינים שהתעשייה הישראלית תגדל ותשקיע בהקמת מפעלים וייצור בארץ.
טכנולוגיה וחדשנות - לא בבית סיפרנו
בניגוד למה שהיינו מצפים לראות מהתעשייה הישראלית שנחשבת לחדשנית ומתקדמת, מסתבר שלמעלה מ- 80% מהארגונים לא מיישמים כלל או מיישמים רק באופן חלקי חדשנות וטכנולוגיה. עוד עולה מהמחקר ש- 60 אחוזים מהמפעלים שהשתתפו בסקר לא מיישמים כלל אלמנטים חדשניים מהמהפכה התעשייתית הרביעית. מקרב אלו שכן מיישמים – האלמנטים הכי בולטים הם רובוטיקה (64.3%), בינה מלאכותית ו-IOT באופן שווה (39.3%). למעלה מ- 50% מהמנהלים אומרים שהתחומים שהכי חסרים להם בהם ידע הם אסטרטגיה, חדשנות וטכנולוגיה.
על מה מוציאה התעשייה הישראלית כסף?
היום כבר ידוע שמפעלים שלא יאמצו תהליכי חדשנות לא יוכלו להתמודד עם התחרות ההולכת וגוברת וסופם יהיה להיסגר. זו הסיבה שבימים אלה מתחיל לפעול המכון לייצוא מתקדם של מנהל התעשיות במשרד הכלכלה בשיתוף עם תפן ואורט בראודה, והוא ויעסוק בהטמעת חדשנות טכנולוגית בתהליכי ייצור במפעלי תעשייה במטרה להביא להעלאת הפריון ולחיזוק יכולת התחרות של התעשייה הישראלית בעולם. יחד עם זאת, מהסקר עולה שהתעשייה הישראלית משקיעה רק 21.3% על טכנולוגיה וחדשנות, ומרבית ההוצאות (למעלה מ60%) הולכות על חומרי גלם ועל גיוס כוח אדם והכשרתו.
גיוס עובדים
אחת הבעיות של התעשייה בישראל היא הקושי במציאת כוח אדם מקצועי לענפי תעשייה רבים, וחוסר הגמישות של המדינה במתן אשרות להכנסת כוח אדם זר במקומות בהם נדרשים אנשי מקצוע שחסרים בארץ. קשיים אלו אשר גורמים לפגיעה ביעילות וביכולת העבודה הסדירה של המפעלים. מהסקר עולה שהתחומים שבהם הכי קשה לגייס עובדים הם ייצור ומפעיל מכונות והתחומים שבהם הכי קל לגייס הם כספים ומשאבי אנוש. מבחינת היציבות התעסוקתית, כמעט 50% מהעובדים נשארים בממוצע באותו ארגון בין 5 ל-10 שנים ו- 37.6% נשארים למעלה מ- 10 שנים. רק 5.7% נשארים בין 0 ל- 3 שנים במקום העבודה שלהם.
נשים בתעשייה - כמעט ואין
למרות שישראל הפכה בשני העשורים האחרונים ל"מֶכָּה" של הטכנולוגיה העילית, התעשייה הישראלית עדיין סובלת מבעיה מגדרית קשה, שכן חלקן של הנשים במערך הטכנולוגי הישראלי הוא נמוך בכל קנה מידה. יש אף מרחיקים לכת וטוענים כי ההיי-טק הישראלי הוא "טריטוריה גברית מובהקת", ואכן מהסקר שלנו עולה שבקרב שליש מהארגונים, אחוז הנשים המועסקות בארגון עומד על 10-20 אחוזים בלבד! ורק בפחות מ- 6% מכלל הארגונים יש 50% נשים או יותר.
קבוצת הייעוץ Tefen ערכה סקר שבחן את מצב התעשייה בישראל. הסקר הופץ ל- 1500 בעלי תפקידים בתעשייה והשיבו עליו 500 מנהלים, כאשר 40% מהם בדרג יו"ר או מנכ"ל והיתר סמנכ"לים. בסקר השתתפו בעלי תפקידים מהתעשייה הביטחונית, קיבוצית, מתכת, הייטק, מזון ועוד. אלו הם 5 המדדים המרכזיים ...
*הזדמנות הקורונה* מביאה עימה התסגלות לשינויים, זמן תגובה מהיר, יצירתיות, חדשנות, חריצות, יעילות . הגישה שלנו בקבוצת Tefen היא להפוך את הקורונה לגולד – ⭐️⭐️ !!גמישות תפעולית וארגונית יאפשרו לארגונים אורך השרדות רב וחזרה מהירה לשגרה. אופטימיות ועטיפת הלקוחות והעובדים בתקופה זו ...
נגיף הקורונה מציב בפני עולם העסקים אתגרים ומהמורות שטרם נתקלו בהם. עובדים בבידוד, סחורות תקועות, קווי ייצור שפועלים לסירוגין, ישיבות וכנסים שלא יודעים אם ואיך יתקיימו הם רק חלק מהתסמינים. הסברה הרווחת היא שמתישהו גם המשבר הזה יחלוף, אבל בינתיים נרשמת ירידה בהיקפי הסחר ובמחזור העסקים שמכניסה רבים לפאניקה. להלן 6 דברים שעסקים יכולים לעשות כדי להתמודד עם המשבר ואף לצאת ממנו מחוזקים:
מאת: מלי ביצור פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen דה מרקר ,23.3.20
מזעור נזקים והמשכיות עסקית
אמנם בכל ארגון יש שוני בין קווי ייצור, מוצרים וסוגי שירות, אבל האסטרטגיה בשעת משבר צריכה להיות דומה אצל כולם. בשונה מזמני שגרה, ארגונים חייבים לתעדף את התהליכים, השירותים והמוצרים הקריטיים ביותר שלהם, ולהקצות להם באופן מידי משאבים. האבחנה הזו בין עיקר לתפל, בין בהול לסובל דיחוי, היא זו שתאפשר את הישרדותו של הארגון ותמזער נזקים שיהיה קשה מאד לתקן ביום שאחרי המשבר.
מעבר מנוהל קרב לניהול קרב
אם לפני שיוצאים למלחמה מנסים לתכנן כל מהלך ולהפתיע את האויב עד כמה שניתן בכדי להשיג יתרון יחסי וניצחון, אז בעתו של קרב כפוי ומפתיע, אחד ממפתחות ההצלחה הוא קריאה והבנה מהירה של השטח. כעת אנו נמצאים בקרב כפוי וצריכים לחשב בקפידה ובמהירות את צעדנו, כדי להבטיח פגיעה אפסית בשירות שאנו מעניקים ולהגן על המוניטין שיצרנו לעצמנו בשוק, ובראש ובראשונה לשמור על הלקוחות. מחקרים רבים הוכיחו שחברות שהיו לצד הלקוחות שלהן בשעות המשבר והעניקו את השירות המסור ביותר בזמנים אלו זכו בנאמנות הלקוחות לטווח הרחוק. כך למשל בנק גדול בישראל הודיע כי יסייע לנפגע הקורונה וישהה עבורם את תשלומי המשכנתא לשלושה חודשים, ובמקביל פרסמה חברת ביטוח גדולה כי לא תגבה דמי ביטוח רכב מי שנמצא בבידוד. צעדים ראשונים ומבריקים אלו שלא משנה מה היו השיקולים בקבלתם יהיה רווחים מאוד בעתיד הנראה לעין.
היכרות מעמיקה עם הארגון
הגיוני שנכיר את התהליכים, עובדים, לקוחות ואתגרים בסביבה בה אנחנו עובדים ובכל זאת זה הזמן להעמיק יותר, לבחון, לשאול, לדעת, להטיל ספק ולמפות עוד ועוד. ככל שההיכרות שלנו עם הארגון שלנו, על כלל מרכיבו ועם התעשייה והשוק שבהם אנו פועלים יהיו טובים יותר, כך גובר הסיכוי לקבל החלטות נכונות ומושכלות יותר. זה זמן טוב לראות מה המתחרים שלנו עושים, איך הלקוחות שלנו מגיבים למשבר, ולאתגר את עצמנו בחשיבה מחוץ לקופסה.
הטמעת אלמנטים אג'ילים
התרגום החופשי לאג'יליות הוא "זמיש" – זמין וגמיש. כבר עכשיו רצוי להטמיע אלמנטים אג'ילים, בכל ארגון ובכל סוג תעשייה שהיא. האג'יליות תעניק לנו את היכולת להתנהל בצורה מהירה ואחראית וגם לשמר את העובדים. חשוב במיוחד בעתות משבר לשמור על השילוש הקדוש – עובדים, לקוחות ותהליכי עבודה. פגיעה באחת מצלעות המשולש יכולה לגרום לנזק ממשי לארגון. לכן יש לעשות ככל הניתן לשמר את המצב הקיים ולא לזעזע את היסודות של הארגון.
טכנולוגיה
במצב של שגרה אנחנו שומעים לא מעט ביקורת על הטכנולוגיה שהורסת את היחס הבין אישי, שגורמת לנו להיות זרים ומנוכרים, שמחליפה את ההון האנושי בשוק העבודה ועוד. דווקא עכשיו אנחנו צריכים יותר מתמיד להודות על הקידמה הטכנולוגית שמאפשרת לנו להמשיך לעבוד מרחוק, מבלי לפגוע בעבודה הרציפה. גם במפעלי תעשייה ישנם לא מעט בעלי תפקידים שיכולים לעשות את מלאכתם נאמנה מרחוק ואפילו ישנם לא מעט חברות וארגונים שהתאימו את פעילותם לסיטואציה. דוגמאות לכך אפשר לראות אצל מאמני כושר שמעבירים אימונים בלייב ברשתות החברתיות, פיצריות שמוכרות ערכות להכנת פיצה ביתית וחברות הייטק בינלאומיות שעורכות כנסים אונליין באמצעות אפליקציית זום.
שינוי ארגוני
בחברות רבות עדיין ממשיכים לעבוד אך במתכונת מצומצמת בהתאם לנהלים, ונדמה כי אווירת סוף אוגוסט משתלטת על המשרדים. אלא שבמקום לשקוע בבטלה ובשאננות, ניתן לנצל את הזמן הזה לבחינה של שינויים ארגוניים שביום יום אנחנו לא מגיעים אליהם בגלל העומס שיש לנו בשוטף. כדאי להפוך את השקט היחסי שאופף את הימים הללו ליתרון. להקדיש את הזמן לחשיבה, לחקר ולהשגת נתונים, לבחון תהליכים, לראות מה ניתן לייעל ואיפה אפשר להרוויח יותר מביצוע שינויים פשוטים. אולי נצליח אפילו להתאים לחלק מהעובדים תפקידים אשר חיוניים יותר למציאות שבה אנו נמצאים כיום, במקום להוציאם לחל"ת או לפטר אותם.
להפוך את הקורונה לגולד-סטאר !דברים שעסקים צריכים לעשות כדי להתמודד עם משבר הקורונה
נגיף הקורונה מציב בפני עולם העסקים אתגרים ומהמורות שטרם נתקלו בהם. עובדים בבידוד, סחורות תקועות, קווי ייצור שפועלים לסירוגין, ישיבות וכנסים שלא יודעים אם ואיך יתקיימו הם רק חלק מהתסמינים. הסברה הרווחת היא שמתישהו גם המשבר הזה יחלוף, אבל בינתיים ...