למדינה יש חובה לשמש גם כמעין מחלקת משאבי אנוש • כדי לקלוט עלייה כמו שצריך, צריך לאפיין אותה נכון, מבחינה סוציו-אקונומית, תרבותית ומקצועית, להבין אילו התאמות מקצועיות ומסלולי הכשרה נדרשים כדי לקלוט את העולים בצורה אופטימאלית במקצועות הנדרשים.
A young sad woman with the flag of Ukraine in her hands, the concept of war in Ukraine.
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה נשמעות בקרב מקבלי ההחלטות בישראל הערכות כי אנחנו צפויים לחוות גל עלייה של לפחות מאה אלף זכאי חוק השבות מאוקראינה ורוסיה, בין אם על רקע המלחמה, התעוררות האנטישמיות והרעת המצב הכלכלי. כציונית, אני מאוד מקווה שהתחזיות יתגשמו ואכן נראה בקרוב את העולים מגיעים ארצה ומשתקעים כאן בהצלחה.
מחקרים מגלים כי ההשקעה של מדינה בקליטת מהגרים מניבה תשואה משולשת תוך 7-15 שנים. כלומר, נשקיע מיליארד שקל בקליטה - נקבל גידול של 3 מיליארד שקל בתל"ג תוך עשור לערך. במונחים עסקיים, מדובר ב-ROI (החזר על השקעה) פנומנלי. בראייתי זה צריך להיות היעד של המדינה בקליטת העולים החדשים. כעת רק נשאלת השאלה איזו השקעה בדיוק נדרשת ואיך מוציאים אותה לפועל נכון.
אחד ההיבטים החשובים ביותר בהתאקלמות של מהגר במדינה היא הקליטה המקצועית שלו. יכולת הפרנסה שלנו, הקשרים החברתיים, תחושת השייכות למקום ותחושת הערך העצמי - כל אלה נשענים בעיקר על מקום העבודה. אחת התופעות הכאובות שאפיינו את גל העלייה בשנות התשעים ממדינות חבר העמים לשעבר היה הכישלון בקליטה המקצועית של העולים. מהנדסים הפכו לשומרים בכניסה לקניון, כימיאיות למנקות וכנרים מקצועיים לנגני רחוב. מעבר לסיפורים האישיים העצובים, היה בכך בזבוז משווע של הון אנושי.
במהותו, הכישלון הזה נבע מכך שהמדינה לא זיהתה נכון את כישוריהם המקצועיים של העולים ולא ידעה לנתב אותם למסלולי ההכשרה ולתחומים המקצועיים הנכונים. ואולם, למרות שגם הפעם מדובר בעולים מאותן מדינות, ישנם כמה הבדלים מהותיים שגורמים לאופטימיות שבמקרה הזה הקליטה תהיה חלקה יותר ותצליח כבר בדור הראשון של העולים.
ראשית, ישנה בישראל קהילה גדולה וחזקה ומבוססת של יוצאי חבר העמים לשעבר שיוכלו לסייע בקליטתם של העולים החדשים. המספר הרב של דוברי רוסית בישראל יצמצם את מחסומי השפה, התרבות ותחושת הזרות. גם ברמה הפוליטית, לקהילה הזו יש כיום כוח משמעותי וזה יסייע להניע תהליכים ולהציף בעיות. שנית, העולים שהגיעו לישראל בשנות התשעים הגיעו ממדינות שזה עתה השתחררו מעשרות שנים של שלטון קומוניסטי. כעת, גם רוסיה וגם אוקראינה מתנהלות כבר שלושים שנה כמדינות שמקיימות כלכלת שוק חופשית ועולם ערכים ליברלי שחשוף למערב.
Flag of Israel against the morning sky. The Israeli flag on Masada
גם ישראל אינה ישראל של שנות התשעים. הכלכלה כאן חזקה ומפותחת הרבה יותר. יתרה מכך, ישראל סובלת כיום מבעיה שמאפיינת כלכלות מפותחות רבות: מחסור בכוח אדם. המשק הישראלי סובל כיום ממחסור חמור בענפים כמו הייטק, רפואה, סיעוד, מחקר ועוד. מדובר בענפים שמשוועים לכוח עבודה מיומן, והעולים שצפויים להגיע נמנים בדיוק על הפרופיל הנדרש לענפים מהסוג הזה.
מלבד מסע יחסי הציבור וההון הפוליטי שיגזרו הפוליטיקאים על קליטת העולים, מהסיבות שמניתי קודם לכן, אני חושבת שלמדינה יש חובה לשמש כאן גם כמעין מחלקת משאבי אנוש. כדי לקלוט עלייה כמו שצריך, צריך לאפיין אותה נכון, מבחינה סוציו-אקונומית, תרבותית ומקצועית, להבין אילו התאמות מקצועיות ומסלולי הכשרה נדרשים כדי לקלוט את העולים בצורה אופטימאלית במקצועות הנדרשים. זה יעזור לעולים ויותר מכך, זה יעזור גם למשק. אבל האמת שהאחריות איננה מוטלת על המדינה בלבד. גם המגזר הפרטי צריך להרים את הכפפה ולגלות יוזמה. כיועצת אסטרטגית וכלכלית שעובדת בין היתר עם סקטור הטכנולוגיה, אני מכירה לא מעט חברות הייטק שכבר מגבשות מסלולי הכשרה ייעודיים שיעזרו לקלוט את העולים במגזר שנמצא במצוקת כוח אדם איכותי כבר הרבה זמן.
גל העלייה, במידה ואכן יתגשם, הוא הזדמנות מדהימה למשק הישראלי. קליטה מקצועית ומהירה של העולים תהפוך את הקליטה החברתית שלהם לחלקה יותר ותפחית מאוד את קשיי ההתאקלמות שמלווים כל דור ראשון של עולים.
למדינה יש חובה לשמש גם כמעין מחלקת משאבי אנוש • כדי לקלוט עלייה כמו שצריך, צריך לאפיין אותה נכון, מבחינה סוציו-אקונומית, תרבותית ומקצועית, להבין אילו התאמות מקצועיות ומסלולי הכשרה נדרשים כדי לקלוט את העולים בצורה אופטימאלית במקצועות הנדרשים. מאז פרוץ ...
בשיתוף עמותת צורים.אחיאב גולן, מנכ"ל המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל מבעלות המכון לייצור מתקדם פתח את המפגש, מירב גרוסמן, מנכ"לית המכון בירכה את הנוכחים והציגה את פעילות המכון לייצור מתקדם.סבב מרשים של הנוכחים, מנכ"לים וסמנכ"לי מפעלים בהם פועל המכון לייצור מתקדם, חשף את הקידום המשמעותי שצעדו עד כה בליווי המכון, מעט מהאתגרים לעתיד. אנחנו במכון, יחד עם השותפים מעמותת צורים, מתקדמת איכותית, תחרותית ומובילה בעולם.המכון לייצור מתקדם הוקם ביוזמת ובמימון מינהל תעשיות במשרד הכלכלה ומופעל על ידי קבוצת TEFEN, ESI והמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל.
בשיתוף עמותת צורים.אחיאב גולן, מנכ"ל המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל מבעלות המכון לייצור מתקדם פתח את המפגש, מירב גרוסמן, מנכ"לית המכון בירכה את הנוכחים והציגה את פעילות המכון לייצור מתקדם.סבב מרשים של הנוכחים, מנכ"לים וסמנכ"לי מפעלים בהם פועל המכון ...
צוות המכון לייצור מתקדם וצוות הנהלת קבוצת TEFEN בסדרת מפגשי סיעור מוחות לאכלוס מרכז ההדגמה של המכון שיהווה מרכז לאומי לחדשנות בתעשיה 4.0מטעם מנהל תעשיות(משרד הכלכלה)המכון פעיל מזה שנתיים, עורך אבחונים, יעוצים והטמעות טכנולוגיות במאות חברות תעשייתיות בפרוייקטי הטמעת טכנולוגיות תעשיה 4.0 ודיגיטציה וכן מפעיל עשרות וובינרים, ועידות ותוכניות הכשרה למובילי חדשנות בתעשייה.המרכז המתקדם והיחיד מסוגו בארץ עתיד להפתח באוקטובר 22 , צפוי לארח עשרות כנסים בשנה ואלפי אנשי תעשייה ואקדמיה בפארק התעשייה השוקק בכרמיאל - מטרתו חשיפה, הדגמה, למידה והנגשה מעשית של עולם הייצור המתקדם לתעשייה .
צוות המכון לייצור מתקדם וצוות הנהלת קבוצת TEFEN בסדרת מפגשי סיעור מוחות לאכלוס מרכז ההדגמה של המכון שיהווה מרכז לאומי לחדשנות בתעשיה 4.0מטעם מנהל תעשיות(משרד הכלכלה)המכון פעיל מזה שנתיים, עורך אבחונים, יעוצים והטמעות טכנולוגיות במאות חברות תעשייתיות בפרוייקטי הטמעת טכנולוגיות ...
פרשת הסלמונלה במפעל של שטראוס-עלית חושפת בעיות משמעותיות בתהליכי בקרת האיכות במפעלי מזון עד כדי שלא ניתן כבר שבוע לדעת בוודאות מה מקור התקלה בשטראוס; מנכ"לית חברת הייעוץ תפן: "לשטראוס יש שבועיים שלושה לפני שיגרם לה נזק כלכלי רציני"
פרשת הסלמונלה במפעל של שטראוס-עלית חושפת בעיות משמעותיות בתהליכי בקרת האיכות במפעלי מזון עד כדי שלא ניתן כבר שבוע לדעת בוודאות מה מקור התקלה בשטראוס; מנכ"לית חברת הייעוץ תפן: "לשטראוס יש שבועיים שלושה לפני שיגרם לה נזק כלכלי רציני" כותבת: ...
בהנחיית עמליה דואק, מגישת הטלוויזיה וכתבת הכלכלה של חברת החדשות .SE בשיתוף קבוצת Tefen גאים להציג בפעם ה- 9 את הוועידה השנתית לתשתיות ישראל. הוועידה תתמקד בתשתיות המרכזיות למדינה ובענפי התעשייה המובילים: תחבורה • אנרגיה • מפעלים • משאבים טבעיים
מגזרי התשתיות והתעשייה בישראל ניצבים בפני אתגרים רבים לאור השינויים והמהפכות שמדינת ישראל עוברת בתחום, בתפיסה, בתכנון ובביצוע. הרבה תלוי בממשלה וברגולטורים של המשק בישראל. התשתיות ותעשיית המפעלים הן מרכיב חיוני בהצלחת פרויקטים בתחום האנרגיה, התחבורה והנדל"ן . המתפתחים ומתייעלים בזכות מדיניות ממשלתית וטכנולוגיות פורצות דרך - המשנות את פני המשק . כבכל שנה הוועידה תפגיש את כל השחקנים הגדולים, בכירי המשק ומקבלי ההחלטות במגזרי התשתיות והתעשייה.
בהנחיית עמליה דואק, מגישת הטלוויזיה וכתבת הכלכלה של חברת החדשות .SE בשיתוף קבוצת Tefen גאים להציג בפעם ה- 9 את הוועידה השנתית לתשתיות ישראל.הוועידה תתמקד בתשתיות המרכזיות למדינה ובענפי התעשייה המובילים: תחבורה • אנרגיה • מפעלים • משאבים טבעיים מגזרי התשתיות והתעשייה בישראל ניצבים בפני אתגרים רבים לאור ...