השינוי הבלתי נמנע בניהול שרשרת האספקה

העולם העסקי חווה תנודתיות ברמות שלא הורגל להן, מחזורים של צמיחה כלכלית, משבר והתאוששות נהיו יותר תכופים, בלתי צפויים ובעלי השלכות משמעותיות, גלובליזציה מביאה להגברה משמעותית בתחרות יחד עם יצירת אתגרים חדשים בניהול המערך הבינלאומי ומצבים משבריים מעשה הטבע (אסונות טבע כמו ביפן ותאילנד) או מעשה ידי אדם מגבירים את התנודתיות אשר ארגונים חווים.

במקביל מתחוללות בעולם מספר מהפיכות. הן מתחוללות בקצבים שונים במקומות שונים, אבל מגמתם ברורה והתרחבותם לכל מקום נראית בלתי נמנעת. מהפיכת הצרכן – הצרכן היום יותר מתקדם טכנולוגית, מעודכן ומיודע, מחובר לשאר הצרכנים, דורש יותר ובעל מודעות גבוהה יותר לאיכות חיים וקיימות, מהפיכת המידע – טכנולוגיות המידע מייצרות היצף של נתונים ומידע בכמויות שלא היו כמותם (פרסום אחרון מעריך שכל כמה דקות מיוצרת בעולם כמות מידע השווה לכל המידע שיוצר בעולם מאז היווצרו) ולבסוף מהפיכת הרגולציה – המגמות החברתיות, הצמיחה העירונית, הדאגה לכדור הארץ ולאיכות החיים מעלה את מעורבות הרגולטור בתחומים בהם לא הייתה מקובלת מעורבות כזו בעבר.

לאור כל זאת, בוצעו מספר סקרים שניסו לבחון את ההשלכות של שינויים ומגמות אלו בתחום ניהול שרשרת האספקה. מאמר זה מרכז את עיקרי הממצאים של המחקרים של PwC אשר סקר יותר מ – 500 מנהלים בכירים במגוון תעשיות ואזורים בעולם, SCM World שסקר יותר מ 1,400 מנהלים, בלומברג שסקר יותר מ – 300 ו – CSC שבדק מהן המגמות העיקריות בניהול שרשרת האספקה בעולם.

כל מחקר בדק את הנושא מזווית מעט שונה ותיעד את ממצאיו באופן ייחודי, אך כולם מציגים מגמה דומה – מצוינות של שרשרת האספקה הינה מרכיב מפתח ליצירת ערך, לשיפור כושר התחרות ויצירת צמיחה ולחיזוק חוסנו של הארגון. כל המחקרים מאוחדים במסקנתם שארגונים אשר משכילים להבין זאת ממקמים נכון את פונקציית שרשרת האספקה, יוצרים הלימה בין אסטרטגיית הארגון לאסטרטגית שרשרת האספקה שלהם ומתמקדים בהשגת גמישות, מהירות, יעילות כלכלית ושביעות רצון לקוח משיגים הישגים עסקיים באופן מובהק טובים יותר מאלו שמאחרים לעשות זאת. לפי הסקר של PwC ארגונים אלו משיגים תוצאות עסקיות גבוהות ב – 70% מהארגונים המאחרים.

לפי הסקרים שרשרת האספקה פועלת להשגת יעדים אלו בדרכים הבאות:

• אסטרטגיה וארגון
  • מיקום פונקציית ניהול שרשרת האספקה כחלק מהניהול הבכיר של הארגון – לפי הסקר של CSC 54% מהנשאלים ציינו שמנהל שרשרת האספקה כפוף ישירות למנכ"ל (וכמובן לא ניתן להימנע מאיזכור טים קוק, מנכ"ל אפל שבתפקידו הקודם היה מנהל שרשרת האספקה והתפעול של החברה).
  • חשיבות ההלימה בין אסטרטגיית הארגון לאסטרטגיית שרשרת האספקה עולה כמכנה משותף כשיש הסכמה רחבה שביצועי השרשרת ומיקודה בשביעות רצון הלקוח הן האמצעי המרכזי לתרומת שרשרת האספקה ליצירת ערך ויתרון תחרותי ולאחר מכן היחסים עם הספקים, האצת המהירות של השקת מוצרים חדשים והתרחבות בשווקים קיימים וחדשים.
• סיגמנטציה ובידול
  • ריבוי הדרכים בהן נוצרה גישה של הצרכן למוצרי הצריכה מחייבת ארגונים ליצור דרכים רבות להגיע אליו לפיכך אחת המגמות המתרחבות היא מגמת הסיגמנטציה של שרשרת האספקה, קרי – לא עוד מדיניות אחת ואחידה לכל המוצרים, נקודות ההפצה, נקודות הצריכה והצרכנים כי אם מגוון רחב של גישות. חברות המפעילות יותר ממודל אחד משיגות תוצאות עסקיות עדיפות על אלו שעדיין משתמשות במודל אחיד.
  • 51% ממשתתפי סקר PwC ו- 75% ממשתפי סקר SCM ציינו כי הם משתדלים ליצור יכולות לשרשרת האספקה שלהם אשר תבדלנה אותם מן המתחרים. סקר PwC מציין שהמאמץ לבדל מתמקד ביכולות בתחומים הבאים: ביצועי אספקה מיטביים, צמצום עלויות, מקסימום גמישות כמותית והיענות לביקוש, מיזעור סיכונים, ניהול המורכבות, קיימות, אופטימיזציית מיסוי ויעילות.
• מיקור חוץ
  • נראית מגמה של המתקדות ביכולות אסטרטגיות, גלובליות של שרשרת האפסקה והעברת פעילויות אחרות לקבלני משנה (כגון: אחסון, תובלה, ייצור, רכש תפעולי, ניהול הזמנות לקוח ועוד).
• טכנולוגיה
  • רוב החברות המובילות משתמשות כיום במגוון רחב של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ומתכננות להמשיך ולהרחיב את הכלים בשנים הקרובות. כלים אלו משמשים ליצירת נראות לאורך ורוחב רשת ההפצה, להבטיח זמינות ואחידות מידע למקבלי ההחלטות בכל הארגונים המשתתפים בשרשת האספקה ולאוטומציה של חלק מהפעולות הקשורות לניהול מלאי, יצירת הזמנות, השקת מוצרים חדשים, חידוש מלאים ועוד.
  • יצירת נראות ושקיפות יחד עם יכולות ניתוח נתונים משפרת באופן משמעותי את תפקוד שרשרת האספקה, חוסכת בעלויות ומעלה את הרווחיות תוך הגדלת הפער מהחברות המאחרות ליצור יכולות אלו. סקר CSC מצא כי עדיין לרוב החברות שכבר נוקטות פעולה בתחום זה יש יותר כלים ישימים לחלק הביקוש של שרשרת האספקה ופחות לחלק האספקה.
  • היצף הנתונים והמידע יוצר תמימות דעים כי היכולת האנלטית של ארגונים לטפל בהררי הנתונים בכדי ליצור מידע רלבנטי למקבלי ההחלטות כבר הפך לאקוטי וימשיך להיות כך בשנים הבאות (73% ממשתתפי סקר בלומברג ומסקנה חד משמעית של סקר CSC)
• תפעול
  • תפעול יעיל כלכלית, תחרותי, מהיר, גמיש (מתאים עצמו לתנודתיות גבוהה בביקושים) ומספק שביעות רצון גבוהה ללקוח מוסכם כיעד מרכזי המחייב שיפור מתמיד.
  • יכולות אלו מושגות על ידי מספר יוזמות: שיתוף (Collaboration) החל ממידע וכלה באמצעים ומשאבים, החזקת קיבולת עודפת, חידוש מלאי על בסיס צריכה, מודלים חדשים לתכנון מכירות וייצור, מודלים לניצול מידע מנקודות המכירה ועוד.
• ניהול סיכונים וטאלנט (Talent)
  • יותר מ – 80% מהחברות המיוצגות בסקר SCM דיווחו על כך שנפגעו מהפרעות אספקה במהלך השנתיים האחרונות. כ – 50% סבלו מהפסדים כתוצאה מכך ויותר משליש דיווחו על פגיעה ברווחיות ואיבוד לקוחות.
  • ניהול הסיכונים אלו גורר התייחסות מחודשת לתחום ושורה של תהליכים מותאמים למיזעור הנזק והימנעות ממנו. בין היתר: פחות קשרים ארוכי טווח עם ספקים, העלאת תדירות ואיכות התקשורת עם ספקים, שימוש בכלים סדורים של ניהול סיכונים, יצירת מקורות גיבוי לספקים ורכישה ממספר מקורות.
  • העלייה במורכבות שרשרת האספקה יחד עם העלייה בהכרח שלה להתמודד עם האתגרים שצוינו מחייבת כי המשאבים העוסקים בכך בארגון חייבים להיות בעלי ידע, יכולות ומיומנויות מתאימות וארגונים נוקטים במהלכים משמעותיים להבטיח כמידה בתנאי זה.
• קיימות ומדיה חברתית
  • מגמת הקיימות נתפסת לרוב, עדיין כמגמה לחיזוק הקשר עם הצרכן ורוב החברות המשתתפות מדווחות על כוונה להמשיך ולהשקיע תשומת לב וכספים בתחום הקיימות.
  • חברות משקיעות מאמצים להבטיח כי ספקיהן עונים גם הם על דרישות הקיימות ובשנת 2012 הייתה עלייה במגמה של ענישת ספקים שלא עמדו בדרישות עד כדי הפסקת התקשרות, אך נראה כי מתגברת המגמה של יצירת תמריצים חיוביים במקום.
  • הרשתות החברתיות משחקות תפקיד משני עדיין בשיקולי החברות, אך המגמה המסתמנת היא של עלייה בחשיבות המיוחסת להן ובשילוב גישות להתמודדות עם סיכוני הרשתות החברתיות מחד וניצול האפשרויות אשר נפתחות באמצעותן מאידך.

לסיכום, מתוך דיאלוג עם אלפי מנהלים במאות ארגונים ברחבי העולם המייצגים שווקים שונים, תעשיות רבות ומציאות עסקית מגוונת מסתמנת מגמה ברורה – שרשרת האספקה הופכת להיות יותר ויותר הכלי המרכזי של ארגונים להבטחת הישרדותם, לשיפור כושר תחרותם ולהשגת צמיחה. תובנה זו מחייבת ארגונים לבחון מחדש את גישתם לתחום ולאמץ מספר עקרונות יסוד: ארגון שרשרת האספקה כיחידה ארגונית חיונית הכפופה למנכ"ל ומיקוד שרשרת האספקה בהבטחת שביעות רצון מקסימלית של הצרכן באופן תחרותי ויעיל כלכלית.

הדרכים מרכזיות באמצעותן יכול ארגון שרשרת האספקה לספק את הייעוד הזה כוללות: התאמת אסטרטגיית שרשרת האספקה לזו של הארגון, אימוץ גישות מתקדמות ליצירת גמישות ה הולכת וגדלה, יעילות ומהירות תפעולית, שימוש בשרשרת האספקה ליצירת בידול תחרותי, שימוש בטכנולוגיה ושיתוף ליצירת נראות ושקיפות בתפעול שרשרת האספקה ויצירת יכולות אנלטיות לשימוש בהר המידע לשיפור וסנכרון תהליכי קבלת ההחלטות.

הכל מצביע על דרך שרק מתחילה, שתמשיך להתפתח ולהתעצב ואשר תשנה באופן די משמעותי את דרכי הפעולה של ארגונים.